כולנו זוכרים את ההתרגשות והסיפוק שבאיסוף מדבקות, תגים או סמלים כשהיינו ילדים. אבל מה קורה כשתחביב תמים לכאורה של אח קטן הופך לכפייתי ודומיננטי מדי? אם שמתם לב שמספר המדבקות בחדרו של האח הולך ומצטבר בקצב מסחרר, שהוא דורש ללא הרף לקנות עוד ועוד סמלים ושקשה לו להתרכז בהתנהגויות אחרות – כנראה שהוא מתמודד עם ראשית דרכה של אספנות כפייתית. בואו נבין יחד למה חשוב לא להקל ראש בתופעה, מהם הגורמים שעשויים להזין אותה, וכיצד תוכלו לתמוך באח שלכם בדרך לאיזון מחודש ולתחביבים בריאים יותר.

לזהות את הסימנים: מתי אספנות הופכת למזיקה?

על אף שאספנות כפייתית אצל ילדים ומתבגרים עדיין נחקרת, אפשר להצביע על כמה תסמינים מדאיגים. ראשית, אובססיה גוברת והולכת סביב הפריטים הנאספים, עד כדי הזנחה של עיסוקים חשובים אחרים כמו לימודים, חברויות או תחביבים. שנית, תחושה של חרדה עמוקה או אפילו כעס כשמציעים לאח להיפרד ממדבקה או מסמל, גם אם מדובר בפריט שחוק או בלוי. שלישית, המשך איסוף של מדבקות ותגים גם הרבה אחרי שמילאו כמה אלבומים או אוספים. אם מופיעות התנהגויות כאלו בצורה תכופה ומפריעה לשגרת החיים, חשוב להתייחס אליהן ברצינות ולא לפטור אותן כ"שלב חולף" או "גחמה של ילדים". הצורך האובססיבי לאגור עלול לנבוע ממצוקה רגשית שאינה באה לידי ביטוי, ודורש מענה מיטיב.

להבין את המניעים והצרכים הרגשיים שמאחורי האיסוף

כשאתם ניגשים לשוחח עם האח על נושא האספנות, עשו זאת בלב פתוח וברגישות, ולא מתוך שיפוטיות. הקשיבו בסבלנות לסיפורים שהוא חולק על מדבקה או סמל אהובים במיוחד – מה הם מסמלים עבורו? אילו רגשות הם מעוררים? נסו לברר בעדינות האם משהו השתנה בחייו באחרונה – אולי מעבר של חבר טוב, לחץ בבית הספר או אכזבה חברתית? לפעמים, הצורך להתמקד בעולם מוחשי של חפצים נובע מקושי להתמודד עם מציאות מורכבת ובלתי יציבה. אפשר גם לשאול את ההורים או מורים קרובים אם הם מרגישים שחל שינוי בהתנהגותו או במצב רוחו של האח. ככל שתעמיקו את ההבנה שלכם לגבי הגורמים הפסיכולוגיים מאחורי האספנות, כך תדעו טוב יותר כיצד לסייע.

להושיט יד לעזרה: שילוב של תמיכה מקצועית וליווי אישי

אמנם אין פתרון קסם לבעיית אספנות כפייתית, אבל יש כמה צעדים שכדאי לנקוט בשילוב כוחות. ראשית, שקלו להתייעץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לילדים, כמו פסיכולוג קליני או יועץ חינוכי. לעתים נדרשות שיחות טיפוליות מעמיקות כדי להתחקות אחר שורש הבעיה ולתת לאח כלים להתמודד עם רגשות כמו חרדה או בדידות. במקביל, אתם כמשפחה יכולים לגלות יצירתיות ולחשוב על תחביבים מהנים אחרים שיעודדו את האח ליצור, ליזום מפגשים חברתיים ולגוון את תחומי העניין שלו. אם הוא אוהב לעסוק במלאכת יד, למה לא להציע לו לעצב מדבקות או סמלים מקוריים במקום רק לאגור קיימים? אולי תוכלו לצאת יחד לטיול טבע שבועי, להתנדב בעמותה שקרובה לליבו או להצטרף לקבוצת העשרה בתחום שמרתק אותו. העיקרון המנחה הוא לספק לאח מקורות סיפוק וגירוי שיתחרו באספנות הלוחצנית.

ללוות בסבלנות: מסע של התמרה והתפתחות אישית

חשוב לזכור שאף אחד לא "נרפא" מאספנות כפייתית ביום אחד. מדובר בתהליך ארוך הדורש מחויבות, השקעה והמון אהבה סבלנית. אל תצפו ששינויים דרמטיים יקרו בין לילה, והיו מוכנים למעידות ונפילות. הדגישו לאח שלכם שוב ושוב כמה אתם אוהבים אותו ומוקירים את המאמצים והתקדמות שלו, גם אם הם נראים קטנים. כשירגיש את הקבלה הבלתי מותנית שלכם, יהיה לו הרבה יותר אומץ ומוטיבציה להשתחרר מהאחיזה של החפצים ולהתמקד בדברים מזינים לנשמה. בנוסף, זה יעזור אם תשמשו דוגמה אישית ותראו לאח שאפשר למצוא שמחה ועניין בדברים פשוטים, ושאושר אמיתי לא טמון בצבירה אין סופית של מדבקות ותגים. אם תקפידו לבלות איתו זמן איכות, להתעניין בעולמו הפנימי ולספק לו חוויות מגוונות, בסופו של דבר הצורך האובססיבי לאגור יתפוגג מעצמו.

בסופו של דבר, התמודדות עם אספנות כפייתית של אח קטן דורשת שילוב של קבלה, הכלה, יצירתיות ונחישות. בין אם בחרתם בליווי פסיכולוגי צמוד או בשינוי הרגלים משפחתי, זכרו שכוחה של אהבת אחים היא המנוף החזק ביותר לשינוי. כשתראו לאח שלכם שיש לו מקום בטוח בליבכם, שהוא אהוב ונערץ בדיוק כמות שהוא – פתאום המדבקות והסמלים כבר לא יהיו הדבר הכי חשוב בעולם. במקומם, הוא ילמד לגלות מחדש את העושר שטמון בקשרים אנושיים, בלמידה ובחוויות מעצימות. ואולי יום אחד, כשהוא יסתכל על האוסף הגדול שצבר ויחליט מה לשמור, הסמל הראשון שיבחר יהיה דמות של אח גדול – כי הוא תמיד יהיה הגיבור הכי אמיתי בעולם בשבילו.

כתיבת תגובה

התקשרו לייעוץ דילוג לתוכן