אם יצא לכם לבקר לאחרונה בביתה של הדודה, וגיליתם להפתעתכם אוסף עצום ולא מסודר של מחזיקי מפתחות, סיכות ותגי שם צובר אבק על כל מדף פנוי, יתכן שעברה בראשכם המחשבה: "האם זו סתם אספנות תמימה, או שמדובר כאן במשהו מדאיג יותר?". לעתים קרובות, אספנות אובססיבית של חפצים חסרי ערך מעשי היא סימפטום להפרעה פסיכולוגית הקרויה "אספנות כפייתית" (Compulsive Hoarding), הכובלת את האדם ברמה התנהגותית ורגשית. במצב זה, הדודה עלולה למצוא את עצמה שבויה במעגל קסמים של דחפים בלתי נשלטים, מוצפת במחשבות טורדניות על רכישת עוד ועוד פריטים, ונאבקת בחרדה עזה כשהיא נדרשת להיפרד מהחפצים האגורים. ההשלכות של ההפרעה מקיפות את כל תחומי החיים – החל מהזנחת הטיפול העצמי והופעת בעיות בריאותיות, ועד לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי והמשפחתי. אבל יש מקום לתקווה – בעזרת התערבות מקצועית מותאמת, תמיכה עקבית מהסביבה הקרובה, ושיתוף פעולה עם ארגונים מנוסים כמו "המרכז לפינוי דירה", הדודה יכולה בהחלט לצאת למסע מאתגר אך מעצים של שחרור מכבלי ההתמכרות ושיקום אורח חיים בריא ומספק יותר. הבה נצלול פנימה ונכיר מקרוב את מאפייני ההפרעה, כיצד לזהות אותה, ומהן הדרכים היעילות להושיט עזרה במצבים מעין אלו.

אספנות כפייתית של מחזיקי מפתחות וסיכות – איך מאבחנים?

על פי ההגדרה המקצועית, אספנות כפייתית משתייכת להפרעות הטורדניות-כפייתיות (OCD), ומתבטאת בצורך תמידי ובלתי ניתן לריסון לרכוש ולצבור חפצים חסרי תועלת אובייקטיבית או ערך שימושי של ממש. מי שמתמודד עם ההפרעה חווה הצפה של מחשבות אובססיביות המתמקדות באיסוף הפריטים, דחפים קומפולסיביים בלתי ניתנים לשליטה לממש זאת, ופחד עז מפני האפשרות שיידרש להיפרד מ"האוצרות" שאגר. כתוצאה מההתנהגות הכפייתית, מרחב המחיה הופך עמוס ומבולגן, הופעת האדם וטיפוחו האישי מדרדרים, והקשרים החברתיים נפגעים בצורה ניכרת.

אז מה הם הסימנים שאמורים להדליק אצלנו נורה אדומה ולרמז שיתכן והדודה חצתה את הגבול מאספנות שולית לאספנות כפייתית קלינית של מחזיקי מפתחות וסיכות? כדאי לשים לב לדפוסים הבאים:

1. הכמויות האדירות של הפריטים הנאספים, שחורגות בהרבה מסטנדרט האיסוף ההגיוני של חובבן ממוצע בתחום.

2. חוסר הארגון וחוסר הסדר בהם מוחזקים המחזיקים, הסיכות ותגי השם, הגורמים להתפשטותם הכאוטית על פני השטחים בבית.

3. חוסר היכולת של הדודה להסביר בצורה רציונלית ומנומקת מדוע היא נזקקת לפריטים הספציפיים הללו בכמויות כה גדולות.

4. הזמן והמשאבים הכספיים המופרזים המושקעים על ידה ברכישה או איתור של עוד מחזיקי מפתחות וסיכות, על חשבון צרכים בסיסיים יותר.

5. תגובות החרדה, הכעס או העצב המוגזמות המתעוררות אצלה כשמנסים להציע שינוי, הגבלה או סילוק של חלק מהפריטים המיותרים.

6. ההידרדרות המשמעותית באיכות החיים שלה – הן מבחינה פיזית (מרחב צפוף והיגיינה ירודה) והן מבחינה רגשית וחברתית (בידוד והסתגרות).

ברגע שזיהיתם את המפגע, אל תניחו לו להחמיר. זה הזמן לגייס אומץ, אמפתיה ומשאבים על מנת לתמוך בדודה ביציאה למסע ההחלמה.

המפתח להחלמה – טיפול, תמיכה ופינוי בית בעזרת מומחים

כדי להתחיל את התהליך הארוך והמורכב של ריפוי מאספנות כפייתית, המלצת המפתח היא שהדודה תיבדק ותופנה לטיפול על ידי איש מקצוע מנוסה בתחום. בשלב ראשון, פסיכיאטר או פסיכולוג מומחה להפרעות טורדניות יוכל להעריך את חומרת הבעיה, ולהתאים לדודה תוכנית התערבות אישית בהתאם למאפיינים הפרטניים שלה. לרוב, הטיפול המומלץ לאספנות כפייתית הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), המתמקד בשינוי של מחשבות, רגשות והתנהגויות לא פונקציונליים הקשורים לצבירת החפצים. במקרים מסוימים, יינתן בעת הצורך טיפול תרופתי נלווה, להפחתת רמת החרדה והדיכאון. כמו כן, ייתכן שתילמד בפגישות שיטת "חשיפה ומניעת תגובה" (ERP), שתאתגר אותה להתמודד בהדרגה עם הקושי לוותר על המחזיקים והסיכות.

מעבר לטיפול המקצועי הממוקד, המשפחה הקרובה מוזמנת ליטול חלק אקטיבי בתהליך השינוי. הביעו בפני הדודה אכפתיות וקבלה של המצוקה שלה, אך גם נחישות לא לוותר לה ולסייע לה להיחלץ מההתמכרות ההרסנית. באמפתיה ובסבלנות רבה, שוחחו עמה על התחושות הקשות הכרוכות בטיפול ובוויתור על החפצים. חזקו אותה על כל צעד חיובי שתעשה, והזכירו לה ברגעים הקשים את המטרה הגדולה העומדת בסוף הדרך – בית מסודר ונקי וחיים משוחררים ושלווים יותר.

ובהיבט המעשי – חברו יחדיו למבצע משפחתי של פינוי מאורגן וסדור של הבית מן המחזיקים והסיכות שהצטברו. כאן כדאי מאוד להיעזר בחברה מקצועית ואמפתית כמו "המרכז לפינוי דירה", שצברה ניסיון עשיר בטיפול במצבי אספנות קיצוניים. צוות המומחים שלהם ידע כיצד לתכנן במשותף עם הדודה ועמכם את מהלך הפינוי בצורה מדורגת ועדינה. הם יסייעו לכם לנהל דיאלוג מכבד עם הדודה, להכיל את ההתנגדויות שלה מתוך הבנה, ולהתקדם על פי קצב ההסתגלות האישי שלה. עם ליווי צמוד ומסור שכזה, תוכלו להתגבר על המכשולים הרגשיים, ולראות בפועל איך המרחב הביתי הולך ומשתחרר מעומס הפריטים המיותרים.

במקביל למהלך הפינוי, חשוב להעניק לדודה סביבה תומכת ומעצימה. רתמו את כל קרובי המשפחה והחברים להרעיף עליה מילות עידוד ולבטא אמונה בכוחות ההתמודדות שלה. במאמץ משותף, עזרו לה למצוא אפיקים חלופיים למיקוד האנרגיות, כגון תחביבים יצירתיים או התנדבות בקהילה. ככל שתחוש שיש לה ערך ומשמעות מעבר לאספנות, תפחת הזדקקותה הנפשית לחפצים, ויגבר סיכויה לדבוק במסלול ההחלמה.

מסע ההחלמה – ארוך, מפותל, אך אפשרי לחלוטין

חשוב להפנים שהשחרור של הדודה משליטת הדחפים והאובססיות לאסוף מחזיקי מפתחות וסיכות הוא תהליך מורכב וממושך, שלא יתרחש בין לילה. מדובר במערכה ארוכת טווח, בה צפויות גם נסיגות לצד ההתקדמויות. לכן, אל תצפו מן הדודה להיפרד מכל הפריטים בבת אחת, ואל תתייאשו אם יהיו גם ימים קשים בהם תחוש שאינה מסוגלת להמשיך במאמץ.

הניצחון על ההפרעה מצריך התמדה, נחישות רבה ואופטימיות בלתי מתפשרת. הקפידו לשמר קשר תכוף עם הדודה, והתעניינו ברגישות במצב הרוח ובשלבי ההתקדמות שלה. אזרו סבלנות אין קץ כלפיה גם ברגעי המשבר וחזרו להזכיר לה את הסיבות הטובות להמשיך להיאבק. חגגו בהתלהבות כל ויתור קטן וכל יום בו הצליחה שלא להיכנע לדחף האספנות. ככל שהביטחון העצמי שלה יתחזק, והעולם הפנימי שלה יתמלא בתכנים חיוביים יותר, כך תפחת הזדקקותה הרגשית לחפצים.

גם בפאזות שנדמה בהן שהתהליך מקרטע ואין סוף באופק, אל תרימו ידיים. המשיכו לשתף פעולה בצמידות עם אנשי המקצוע המטפלים בדודה, ונצלו את הליווי של חברות מומחיות כמו "המרכז לפינוי דירה" עד לסיום המלאכה. הם ימשיכו לספק הכוונה מקצועית ותמיכה אנושית לכל אורך הדרך, יידעו להגיב בגמישות לשינויים ולמשברים זמניים, ויוכלו לתווך ולקשר אתכם לשירותים סוציאליים או קהילתיים נוספים שיוכלו לסייע.

צעד אחר צעד, עם הרבה אהבה, השקעה והתמסרות, הדודה תגלה שכוחה האישי גובר על ההתמכרות לאספנות. היא תלמד להפנים שזהותה האמיתית והערך העצמי שלה אינם נמדדים במחזיקי מפתחות וסיכות. בסבלנות ובהתמדה, הי

כתיבת תגובה

התקשרו לייעוץ דילוג לתוכן