אם נתקלתם בביקור אצל הדודה בערימות הולכות וגדלות של מניפות, מטריות ושמשיות ישנות שממלאות כל פינה בבית, ייתכן שהרמתם גבה והרהרתם לעצמכם: "האם מדובר בתחביב תמים, או שמשהו כאן דורש התייחסות רצינית יותר?" לא פעם, אספנות מוגזמת של חפצים לא שימושיים היא ביטוי להתמכרות התנהגותית-רגשית הקרויה "אספנות כפייתית" (Compulsive Hoarding), הגוזלת מהאדם את חופש הבחירה והפעולה ומשתלטת על חייו. במצב כזה, הדודה עלולה להידרדר לתפקוד לקוי, לסבול מבעיות חברתיות ובריאותיות, ולחוות מצוקה נפשית קשה למחשבה על ויתור על הפריטים האגורים. אך אל דאגה – עם גישה מושכלת, תמיכה משפחתית וסיוע מקצועי מותאם, ניתן בהחלט לעזור לה להבריא, לארגן מחדש את הבית ואת החיים, ולהשתחרר מההתעסקות הטורדנית במניפות ובשמשיות. הבה נצלול פנימה ונבין יותר את התופעה המורכבת הזו של אספנות כפייתית, על מנת שנדע כיצד להושיט לדודה יד ולצעוד לצידה במסע ההחלמה.

אספנות כפייתית – מהי ואיך מזהים אותה?

אספנות כפייתית היא הפרעה פסיכולוגית הנכללת בספקטרום ההפרעות האובססיביות-קומפולסיביות (OCD). היא מתאפיינת בצורך תמידי ובלתי נשלט לרכוש ולצבור חפצים חסרי ערך אובייקטיבי, לצד חוסר יכולת להיפרד מהם גם כשהם הופכים למטרד ולסכנה. האדם הסובל מההפרעה חווה מחשבות טורדניות ודחפים כפייתיים הקשורים לחפצים, ומשקיע את מרב המשאבים הפיזיים והנפשיים באיסוף האובססיבי. בד בבד, הוא מגיב בחרדה ובמצוקה עצומה למחשבה שיאלץ להיפטר מן הפריטים האהובים.

אז איך נדע להבחין אם הדודה שלנו חצתה את הגבול מאספנות תמימה לאספנות כפייתית של מניפות ושמשיות? הנה מספר סימני אזהרה בולטים:

1. הבית שלה הפך מזמן לבלתי עביר, עקב ריבוי המניפות, המטריות והשמשיות הנערמות בכל חלל פנוי ללא סדר או ארגון.

2. היא מתקשה מאוד עד בלתי מסוגלת להיפטר מהחפצים, גם כשהם שבורים, קרועים או חסרי תועלת לחלוטין.

3. ניכר שהיא מבלה את עיקר זמנה בהרהורים ובפעולות הקשורות לאיסוף הפריטים, תוך הזנחה של תחומי חיים חשובים אחרים.

4. למרות הצפיפות וחוסר הסדר בבית, היא ממשיכה בכל הזדמנות לקנות או לקושש עוד מניפות ושמשיות, בלי שליטה או גבול הגיוני.

5. כל ניסיון שלכם או של אחרים להתערב או להמליץ על סילוק הפריטים, מעורר אצלה תגובות רגשיות קיצוניות של פחד, עצב או התנגדות כועסת.

6. חל שינוי שלילי ניכר באורח חייה, ביחסים החברתיים שלה ובתפקודה היומיומי, על רקע העיסוק האובססיבי במניפות ובשמשיות.

במקרה שזיהיתם תמונה עגומה כזו, אסור להישאר אדישים. הגיעה העת לפעול ולהושיט עזרה, בטרם המצב יחמיר ויסב סבל רב יותר לדודה האהובה.

הדרך להחלמה – טיפול מקצועי, ליווי משפחתי ופינוי הבית

ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר היא לפנות עם הדודה להערכה ולטיפול פסיכולוגי אצל מומחה להפרעות טורדניות-כפייתיות. אבחון מדויק של הבעיה ובניית תוכנית טיפול אישית הם ההתחלה ההכרחית בדרך לשיקום. סביר שהטיפול המומלץ יהיה טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT), אשר מתמקד בשינוי אמונות בעייתיות ודפוסי חשיבה מעוותים, ומאמן את המטופל לווסת את החרדה סביב הפרידה מהחפצים. הטיפול עשוי לשלב מרכיב תרופתי על פי הצורך, וכן הדרכה משפחתית להגברת ההבנה והתמיכה בתהליך.

בד בבד, המשפחה מוזמנת לקחת חלק פעיל בשיקום. הראו לדודה שאתם קשובים לקושי שלה ומכילים את הכאב הרגשי, אך גם נחושים לסייע לה להשתחרר מעול ההתמכרות. נסו בעדינות להניע אותה לחשיבה מחודשת על הצורך במניפות ובשמשיות, והדגישו מסרים של דאגה כנה לשלומה. עודדו כל צעד חיובי שהיא עושה, ועמדו לצידה ברגעים הקשים של חשיפה וויתור.

הלכה למעשה, ארגנו מבצע משפחתי מרוכז לפינוי מסודר של הבית מהחפצים המיותרים. כאן, כדאי מאוד להסתייע בחברה מנוסה ורגישה דוגמת "המרכז לפינוי דירה", המתמחה בטיפול במצבי אספנות קיצוניים. בעזרת הצוות המיומן והאמפתי שלהם, תוכלו ליצור תוכנית פינוי מובנית ומדורגת, שתיטיב להתחשב בצרכים הייחודיים של הדודה. הם יסייעו לכם להתגבר על התנגדויותיה ברוך ובהבנה, להגיע להסכמה על סדר העדיפויות, ולהוציא אל הפועל את מלאכת הסידור והארגון מחדש של הבית.

תוך כדי תהליך הפינוי, חשוב גם לדאוג לאווירה תומכת וחמה. בקשו מכל בני המשפחה להתגייס, להרעיף על הדודה חיזוקים חיוביים, ולהפגין אמונה ביכולתה להצליח. במשותף, חשבו יחד על תחביבים ופעילויות מעשירות שיוכלו להחליף את העיסוק האובססיבי במניפות ובשמשיות, ויספקו לה תעסוקה ועניין חלופיים. עם מערכת תמיכה מגובשת ואוהבת, היא תוכל למצוא את הכוחות להתמיד גם בזמנים המאתגרים.

יש אור בקצה המנהרה – החלמה מאספנות כפייתית בת השגה

הדרך להחלמה של הדודה מאספנות כפייתית עשויה להיות מפותלת וארוכה, זרועת עליות ומורדות. חשוב לזכור שמדובר במסע מתמשך ולא בשינוי בן לילה. לכן, אל תצפו שהיא תיפרד בבת אחת מכל המניפות והמטריות האגורות, ואל תתייאשו אם יהיו גם רגעי משבר ונסיגה לאורך הדרך.

המפתח להצלחה הוא התמדה ואופטימיות. הקפידו לשמור על קשר רציף עם הדודה, גלו עניין בשלומה ובהתקדמותה, וחזקו את ידיה בכל הזדמנות. גייסו סבלנות כשהיא מתקשה, והזכירו לעצמכם שכל צעד קטן קדימה הוא נצחון משמעותי. בימים הטובים יותר, עודדו אותה לצאת מהבית, להיפגש עם אנשים ולטפח קשרים חברתיים מחוץ לזירת האספנות. ככל שהביטחון העצמי שלה יתחזק והעולם הרגשי יתעשר, הצורך הכפייתי לאגור צפוי להתמתן.

גם כשנדמה שהמצב מיצה את עצמו, אל תוותרו. "המרכז לפינוי דירה" ימשיך ללוות אתכם עד להשלמת המשימה, ויכול לחבור אליכם שוב במקרה הצורך. הם יעניקו מענה אנושי ומקצועי גם למצבי דחק נקודתיים, יתאימו את קצב הפינוי להתפתחויות, ויוכלו להמליץ על מוסדות ושירותים רלוונטיים נוספים בקהילה.

עם כל הטיפול, האכפתיות והליווי הצמוד, הדודה תגלה בהדרגה שהיא חזקה יותר מההתמכרות לאספנות. היא תלמד לאמץ לעצמה זהות חדשה ומלאה יותר, שאינה מוגדרת עוד על ידי המניפות, המטריות והשמשיות. פיסה אחר פיסה, היא תרכיב את חייה מחדש, נקיים יותר, יציבים יותר, ומוארים בתקווה. ואין ספק שברגע שהיעד יושג, כולכם – המשפחה כולה – תצאו מחוזקים יותר, מלוכדים יותר, וגאים בכוחות המשותפים שהפגנתם. כי ללכת שבי אחר אהבה ודאגה לזולת, זו ללא ספק ההתמכרות הטובה והמרפאת מכל.

כתיבת תגובה

התקשרו לייעוץ דילוג לתוכן