כשאתם מסתכלים לעבר החצר של השכן, קשה שלא להבחין בערימות ההולכות וגדלות של פחיות צבע, מברשות ומרססים ישנים. מה שנראה כמו תחביב אקראי או נטייה לחסכנות, הופך בהדרגה לתופעה מטרידה של אספנות כפייתית. אם אתם שמים לב שהשכן מתקשה להיפרד מחפצים שאין בהם שימוש, שהבית שלו נראה יותר ויותר כמו מחסן צבע עצום ושהאיסוף האובססיבי פוגע באיכות חייו ובקשריו עם הסביבה – אולי הגיע הזמן להושיט יד ולנסות לעזור. בואו נבין יחד את המאפיינים של אספנות כפייתית, את הגורמים האפשריים לה, ואת הדרכים בהן תוכלו לתמוך בשכן בדרך לשחרור מהדחף המכביד.

לזהות את הסימנים המדאיגים: מתי אספנות הופכת לכפייתית?

להבדיל מאספנות כתחביב, הנותן עניין וסיפוק למתחביב, אספנות כפייתית נחווית לרוב כדחף בלתי נשלט הפוגע בתפקוד היומיומי. כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם: ראשית, עלייה מתמדת וחסרת פרופורציות בכמות הפריטים הנאספים, במקרה הזה פחיות צבע ומברשות, עד כדי הצפה של החללים הביתיים. שנית, חוסר היכולת להיפטר מחפצים שבורים, מיושנים או חסרי ערך אובייקטיבי. שלישית, תגובות רגשיות עזות של חרדה, עצב או אפילו זעם כאשר עולה הצורך להיפרד מחלק מהאוסף. רביעית, צמצום של תחומי עניין אחרים, יחסים חברתיים ופעילויות פנאי לטובת ההתמקדות הבלעדית באיסוף. כשאתם מזהים התנהגויות כאלו אצל השכן, אל תתעלמו או תקטינו את חומרת המצב – ככל הנראה מדובר במצוקה אמיתית שדורשת סיוע.

להבין את הצרכים הרגשיים העומדים בבסיס האספנות

אמנם קשה "לפצח" במדויק את הגורמים לאספנות כפייתית אצל שכן, אך ישנן כמה סיבות נפוצות שכדאי לקחת בחשבון. לפעמים מדובר בניסיון לפצות על משברים רגשיים, אובדן או חסכים מן העבר. למשל, ילד שגדל בעוני ובהזנחה עשוי לפתח בבגרותו צורך עז לצבור חפצים כדי להרגיש ביטחון. מצבי דחק ומעבר כמו פרישה, אבטלה או גירושין עלולים גם הם להזין את הדחף לשליטה ולוודאות הנובע מהאספנות. לעתים קרובות, הפריטים הנאגרים נושאים עבור האדם ערך רגשי וסמלי שחורג מתפקודם המעשי. כך למשל הצבעים המשומשים יכולים לסמל עבור השכן תקופות מאושרות בחייו, הישגים מקצועיים או יחסים קרובים מן העבר. להיות פתוחים לשמוע את הסיפורים והזיכרונות שהוא קושר לחפצים, עשוי לתרום רבות להבנה העמוקה ולאמפתיה שלכם כלפי מצבו.

להיעזר במומחים: ייעוץ מקצועי של שירותי פינוי מיוחדים

כאשר מדובר בשכן, קיימת רגישות מיוחדת בהצעת עזרה ישירה, שכן אתם לא רוצים לפגוע, לעורר התנגדות או לחדור למרחב האישי שלו. לכן, פנייה לגורם מקצועי חיצוני עשויה להיות פתרון מועדף. ארגונים מנוסים כמו "המרכז לפינוי דירה" מתמחים בדיוק בכך – סיוע אמפתי ומכבד לאנשים המתמודדים עם אספנות כפייתית. בשיחה עדינה עם השכן, תוכלו להסביר שאתם דואגים לרווחתו ורוצים להקל על המצב, ולהציע את שירותי הפינוי של המרכז כאופציה אפשרית. הצוות המיומן ייגש לנושא ברגישות הראויה, יסייע לשכן במיון החפצים וקבלת החלטות, ויפנה את פחיות הצבע, המברשות והמרססים שנבחרו להיפרד מהם. חשוב מאוד שתדגישו שהמטרה איננה לשנות את אישיותו או לשלול את התחביבים שלו, אלא רק לשפר את איכות חייו ולהפחית מצוקה. בנוסף, כדאי לעודד את השכן לשקול לקבל ליווי פסיכולוגי מקצועי כדי לעבוד על ההיבטים הרגשיים של הבעיה.

לתמוך בסבלנות ובהבנה: ליווי השכן בדרך לשינוי

גם אם השכן יסכים לקבל עזרה מ"המרכז לפינוי דירה" או מגורם מקצועי אחר, המסע שלו צפוי להיות ארוך ומאתגר. כשכנים טובים, תוכלו להוות עבורו מערכת תמיכה אכפתית ומעודדת לאורך הדרך. זה יכול להתבטא בדברים פשוטים כמו חיוך ושאילת שלום כשאתם נפגשים, הזמנה לכוס קפה או ארוחת ערב משותפת מדי פעם והקשבה לקשיים שצצים במהלך התהליך. אל תצפו לשינויים דרמטיים בן לילה, ותנו לגיטימציה למעידות ונפילות שעשויות להתרחש. כשהשכן ירגיש שיש לו כתף תומכת להישען עליה, יהיה לו הרבה יותר אומץ להמשיך הלאה בדרך לחיים קלים ומשוחררים יותר. כמו כן, אל תזלזלו בכוח שיש לכם כקהילה להציע לו תחביבים ועיסוקים חלופיים מהנים. אולי תוכלו להזמין אותו להצטרף לפעילות גינון קהילתית, לחוג אומנות שבועי או לערבי קריאה של ספרים. ככל שהשכן יחווה יותר אינטראקציות חברתיות מספקות ודרכים אחרות למלא את הזמן הפנוי, כך הצורך הכפייתי באיסוף יילך ויתעמעם.

אספנות כפייתית של פחיות צבע, מברשות ומרססים, כמו כל בעיה נפשית, איננה מצב שיש להתבייש בו או לשפוט את הסובל ממנו. אם אנחנו רוצים לחיות בסביבה שכנית דואגת ומיטיבה, אסור לנו להישאר אדישים כלפי מצוקתם של האחרים. בין אם בחרנו לערב שירותים מומחים כמו "המרכז לפינוי דירה" ובין אם העדפנו לפעול באופן עצמאי, המפתח טמון בגישה של חמלה, כנות וסבלנות אין קץ. בדרך לשינוי, השכן שלנו צפוי לעבור מסע של התבוננות פנימית, זיכוך עדיפויות וחיבור מחודש לעולם הסובב אותו. אנחנו יכולים להיות הנקודות הצבעוניות על הדרך שמאירות לו את הנתיב. בסופו של התהליך, כשנראה אותו יושב בכיף בגינה מול כן ציור, מחייך אלינו ונהנה מהרגע – נדע שכל המאמץ היה שווה. כי מפחית צבע ישנה אפשר אולי לצבוע קיר, אבל מיחסי שכנות טובים בונים קהילה שלמה.

כתיבת תגובה

התקשרו לייעוץ דילוג לתוכן