סבא שלי, איש חכם וסקרן מטבעו, תמיד התעניין במכשירים מכניים ובכלי מדידה מדויקים. לאורך חייו, הוא צבר אוסף מרשים של שעונים עתיקים, מצפנים ייחודיים ומכשירי מדידה היסטוריים. כל פריט באוסף שלו היה בעל סיפור מרתק, והסבא אהב לחקור את ההיסטוריה והפונקציונליות של כל מכשיר. בילדותי, הייתי מרותק למראה המנגנונים המסובכים ולסיפורים שהסבא שיתף על כל אחד מהשעונים או המצפנים באוספו. אולם, עם השנים, משהו השתנה. האספנות של סבא הפכה לכפייתית ואובססיבית. הוא החל לבזבז סכומי כסף גדולים על רכישת פריטים חדשים, גם כאשר המצב הכלכלי שלו היה בעייתי. הבית שלו נעשה צפוף ועמוס בקופסאות של שעונים ומכשירים מיושנים, והיה קושי לנוע בחופשיות בחללים. מערכות היחסים של סבא עם המשפחה והחברים הידרדרו, מכיוון שהוא נעשה מכוון רק למטרה אחת – הגדלת האוסף. בשלב זה, הבנו שמדובר בבעיה חמורה של אספנות כפייתית, ושאנו חייבים לעזור לסבא להיחלץ מההתמכרות ולחזור לאיזון נפשי ורגשי.

אספנות כפייתית של שעונים, מצפנים ומכשירי מדידה היא תופעה מוכרת, במיוחד בקרב אנשים בעלי נטייה לפרפקציוניזם וחשיבה טכנית. יחד עם זאת, חשוב להבחין בין תחביב תמים לבין התנהגות כפייתית הרסנית. הנה מספר סימנים מחשידים:

1. השקעת זמן ומשאבים מופרזים ברכישה ובטיפוח האוסף, תוך הזנחה של תחומי חיים חשובים כמו בריאות, משפחה או חיי חברה.
2. קושי משמעותי להיפרד מפריטים, גם כשהם אינם תקינים או רלוונטיים עוד, והצטברות בלתי נשלטת של חפצים בבית.
3. תגובות רגשיות קיצוניות, כמו חרדה עמוקה או התפרצויות זעם, כאשר מישהו מעלה את נושא הצמצום או הפרידה מחלק מהאוסף.
4. שימוש באספנות כמנגנון בריחה מבעיות רגשיות, במקום התמודדות ישירה וחיפוש פתרונות בריאים יותר.
5. איבוד שליטה על ההתנהגויות הקשורות לאספנות, כולל הוצאת כספים מופרזת, הסתרת קניות או שקרים לגבי היקף האוסף.

כאשר זיהינו את הסימנים הללו אצל סבא שלי, החלטנו לפעול. יזמנו שיחה גלויה ומכבדת, שבה שיתפנו את הסבא בתחושות ובחששות שלנו. הסברנו לו בעדינות כיצד האספנות הכפייתית משפיעה על חייו ועל הסובבים אותו, ועד כמה אנו מודאגים לשלומו. למרות ההתנגדות הראשונית, סבא הקשיב והבין בסופו של דבר שהוא זקוק לעזרה.

כצעד ראשון, עזרנו לסבא למצוא תמיכה טיפולית מקצועית. הוא החל מפגשים עם פסיכולוג מנוסה, שסייע לו להבין את הסיבות העמוקות להתמכרות ונתן לו כלים להתמודד עם הדחפים והחרדות הקשורות לאספנות. במקביל, גיבשנו תוכנית הדרגתית לארגון ופינוי הבית מהחפצים העודפים. התחלנו במשימות קטנות, כמו מיון קופסה אחת בכל שבוע, וחגגנו כל הישג. במהלך התהליך, גילינו הבנה ורגישות לקשר הרגשי של סבא לפריטים מסוימים, אך גם עמדנו איתן על הצורך להשיב סדר ובטיחות לסביבת המגורים שלו. כשהיקפי הפינוי גדלו, נעזרנו בשירותים של חברות מומחיות כמו "המרכז לפינוי דירה", שסיפקו סיוע מקצועי ויעיל בפינוי ובמחזור האוספים הישנים.

לאורך כל הדרך, הענקנו לסבא אהבה ללא תנאי ותמיכה אינסופית. עודדנו אותו לבטא את הרגשות והחששות שלו, וחיזקנו כל צעד קטן שעשה לקראת שינוי. המסע לא היה פשוט, והיו גם רגעים של משברים ונסיגות, אך בסופו של דבר, בזכות ההתמדה והמחויבות ההדדית, סבא הצליח לפתח יחס בריא יותר לאספנות ולהשיב משמעות וסיפוק לחייו. כיום, הוא עדיין מחזיק בכמה פריטים אהובים ונדירים, אך האוסף כבר לא שולט בו. הוא מוצא שמחה בזמן איכות עם המשפחה, בתחביבים חדשים ובתחושה מחודשת של חופש פנימי.

אם אתם מכירים מישהו היקר לכם שמתמודד עם אספנות כפייתית, אל תאבדו תקווה. בעזרת אמפתיה, סבלנות ונכונות לתמוך לאורך הדרך, תוכלו לסייע לו לצאת מההתמכרות ולבנות מחדש חיים של איזון, שליטה ושמחה אמיתית. זכרו, שינוי אמיתי הוא תהליך, לא אירוע חד פעמי. היו מוכנים לעליות ולמורדות, אך אל תוותרו. בכל צעד ושלב, המשיכו להזכיר ליקירכם עד כמה אתם מעריכים את האומץ שלו ואת המסע המשותף שאתם עוברים. ובסוף הדרך, כשההתמכרות תישאר מאחור והחיים ישובו למסלולם, תוכלו להסתכל אחורה בגאווה ולדעת שהאהבה והתמיכה שלכם היו המפתח לשינוי אמיתי ובר-קיימא.

כתיבת תגובה

התקשרו לייעוץ דילוג לתוכן