אם בביקורים האחרונים אצל סבתא שמתם לב שהיא מתחילה לצבור כמויות גדולות של סיכות, סיכות ביטחון ולחצניות ישנות, יתכן שהיא מתמודדת עם אתגר לא פשוט – אספנות כפייתית. מה שאולי נראה כתחביב מקסים או דרך לשמר מזכרות מן העבר, עלול להפוך בהדרגה להתנהגות מדאיגה המשפיעה על איכות חייה ועל הקשר שלה עם הסובבים אותה. הבה ננסה להבין יחד את הסימנים המחשידים, הגורמים האפשריים והפעולות שניתן לנקוט כדי לסייע לסבתא לצאת ממעגל הכפייתיות אל עבר שגרה מאוזנת ומספקת יותר.

מתי תחביב הופך לכפייתיות? סימני אזהרה

הגבול בין אספנות כתחביב לבין אספנות כפייתית לעתים מטושטש, אבל חשוב להיות ערים לתמרורים האדומים. האם סבתא מתקשה לעצור את עצמה מלקנות עוד ועוד סיכות ולחצניות, גם כשהן כבר לא נחוצות? האם החפצים הקטנים והלכאורה שוליים הופכים למוקד הקיום שלה, על חשבון תחומי עניין אחרים? האם היא מגלה מצוקה רגשית משמעותית כשמציעים לה להיפרד ממספר פריטים? האם הבית שלה הופך בהדרגה ל"מוזיאון הסיכות", עד שקשה למצוא מקום פנוי? אם זיהיתם סימנים מטרידים, זה אומר שהגיע הזמן לשאול שאלות, להציע עזרה ולפעול – מתוך כבוד עמוק לסבתא ורצון אמיתי להקל על חייה.

שיחה מהלב: כיצד לגשת לנושא ברגישות?

לפני שאתם נחפזים להתערב או לתקן, קחו צעד אחורה והשקיעו זמן בלהבין את נקודת המבט של סבתא. שוחחו איתה בפתיחות על משמעות האוסף הייחודי עבורה – אילו זיכרונות או רגשות מתעוררים למראה הסיכות והלחצניות? האם הן מסמלות עבורה רגעים מכוננים בחיים או אנשים יקרים? האם הצורך לאגור קשור לחוויות חוסר או אובדן בעבר, או אולי לתחושת בדידות בהווה? ככל שתצליחו לגלות אמפתיה למניעים שלה, מבלי לשפוט, כך יהיה לסבתא קל יותר לחוש בטוחה לחלוק אתכם את עולמה הפנימי ואף להיעזר בכם בהמשך הדרך. הדגישו שאתם פונים אליה מתוך אהבה ודאגה כנה לשלומה, וקבעו יחד יעדים קטנים להתקדמות, כמו מיון חלק מהפריטים או תיעוד הסיפורים שמאחוריהם.

עזרה מנוסה ואמפתית: שירותי פינוי מותאמים

לעתים, על מנת להתניע שינוי של ממש במצבי אספנות כפייתית, יש צורך בתמיכה מקצועית חיצונית. ארגונים ותיקים כדוגמת "המרכז לפינוי דירה" מתמחים בליווי מכיל של אנשים הנאבקים בנטייה לצבור חפצים. צוות המומחים של המרכז יידע להגיע אל סבתא שלכם בצניעות ובכבוד, לסייע לה בתהליך מורכב של מיון, קבלת החלטות והיפרדות מבוקרת מחלק מהפריטים. הם גם יוכלו להמליץ על טיפול פסיכולוגי נלווה, שיאפשר לסבתא לחקור את שורשי ההתנהגות ולפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר עם רגשות כמו פחד מחסור או געגוע לעבר. בהדרגה, עם הכלה ותמיכה נכונים, סבתא תוכל להרפות מן הצורך האובססיבי לאגור ולמצוא דרכים חדשות למלא את חייה בעניין ומשמעות.

מסע של התחדשות: ליווי המשפחה כמפתח להצלחה

חשוב לזכור שההתמודדות עם אספנות כפייתית היא לרוב לא אירוע חד פעמי אלא הליך מתמשך. גם אם הפינוי הפיזי של הסיכות והלחצניות יכול להתבצע ביום אחד, השינוי הרגשי המיוחל ידרוש זמן רב יותר. היו סבלניים וקשובים לקשיים שעשויים לצוץ בדרך, אפילו אם תחוו כמה צעדים אחורה מדי פעם. הציעו את עזרתכם המעשית, אך אל תשכחו גם פשוט להקשיב, לחבק ולומר מילה טובה כשסבתא מצליחה לוותר על עוד קופסת סיכות. עודדו אותה לפנות את המקום שהתפנה בבית ובלב לתחביבים חדשים, מפגשים חברתיים או בילוי איכות עם הנכדים. כשהיא תדע שאתם לצידה בכל מצב ושהיא אהובה ללא תנאי, יהיה לסבתא אומץ רב יותר להניח למטען העבר ולהתחיל מסע מרגש של התחדשות.

לפעמים אנחנו שוכחים שגם דמויות סמכותיות בחיינו, כמו סבים וסבתות, הם בני אנוש מורכבים עם חוזקות וקשיים. במקרה של אספנות כפייתית אצל סבתא, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להושיט יד ולהכיר בכך שמשהו אינו כשורה. בין אם תבחרו להסתייע באנשי מקצוע כמו "המרכז לפינוי דירה", או תעדיפו להתאגד כמשפחה כדי לתת מענה – זכרו שהיכולת שלכם להיות נוכחים, אמפתיים ותומכים היא המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לסבתא. צעד אחרי צעד, סיכה אחרי סיכה, אתם יכולים לעזור לה להשיל מעליה את המשקל המיותר של החפצים, ובתהליך – לחשוף מחדש את העושר הרגשי והאנושי שתמיד היה טמון בה.

כתיבת תגובה

התקשרו לייעוץ דילוג לתוכן